איך פסיכותרפיה עובדת
העולם המודרני מציע שלושה מקורות עיקריים לסיוע לאדם המתמודד עם קשיים רגשיים:
טיפול פסיכיאטרי-תרופתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכותרפיה.
לכל אחד יתרונות וחסרונות.
טיפול פסיכיאטרי-תרופתי יהיה, בדרך כלל, הטיפול המוצע המועדף בזמן משבר. תקופה זו עשויה להתאפיין בתחושות פחד רב, מתח ועצב עמוק; במחשבות חוזרות אודות חוסר מוצא ואבדן שליטה; ובתפקוד כללי ירוד.
התאמת תרופה ודיוק מינון, תתחיל פעולה כימית במוח שתסייע לאדם, בהדרגה, לעבור את היום הבא - ואת זה שאחריו. לנטילת התרופות עשויות להתלוות תופעות לוואי, כגון עייפות, בחילה או תחושת ערפול.
אך לפחות האדם עדיין בסביבה, ומתפקד, פחות או יותר.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ניתן על ידי אנשי מקצוע מיומנים שהוכשרו לכך. בשישה עד עשרה מפגשים בני שעה אחת לומדים הפונים לטיפול טכניקות לשליטה באמונות, במחשבות שליליות, בפוביות, ומתרגלים התמודדות יעילה ומיטבית עם מצבים כמו: אימה, הערכה עצמית נמוכה, בושה וחרדה.
אחרונה היא הפסיכותרפיה, שבמבט מרחוק עלולות להראות בעיקר חסרונותיה:
- טיפול פסיכותרפויטי דורש מפגש שבועי קבוע, לעתים אפילו יותר, למשך מספר שנים, מכך שהוא גם היקר ביותר מבין שלושת מקורות הסיוע לאדם המתמודד עם קשיים נפשיים.
- בטיפול פסיכותרפויטי נדרשת מעורבות פעילה ומאמץ רגשי מתמשך של האדם הפונה לטיפול.
ועדיין, במקרים מסוימים, פסיכותרפיה היא הבחירה היעילה ביותר בהתמרת כאב, ובהעצמת חוסן.
השפעתה ותוצאותיה ממשיכים עם האדם בחייו, בעיקר בזכות שלוש סיבות:
- הרגשות הלא-מודעים שלנו נעשים מודעים
על פי גישת הפסיכותרפיה, אי מודעות מספקת להשפעתם של אירועים בעברנו מהווה מקור למתחים, לקשיים רגשיים ולהתפתחותן של פוביות בחיינו העכשוויים.
אי שם בעבר התמודדנו עם מצבים שגרמו לנו תחושות הצפה רגשית או עצב רב כל כך, עד שהם נדחקו מהמודע היום יומי. תחושות ורגשות מודחקים אלו ממשיכים להשפיע על חיינו העכשוויים בדרכים שונות.
במקרים כאלה אנו לא יכולים להירפא באמצעות שיחה רציונלית, כמו שתומכי הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מציעים, משום שאנו לא מצליחים להבין לעומק מה מזין את המצוקה שלנו מלכתחילה.
פסיכותרפיה היא כלי להעצמת הידיעה העצמית שלנו. היא מספקת לנו מרחב בו אנו יכולים, בבטחה, לומר כל מה שעולה בראשנו. המטפל לא ידחה, יופתע או ישתעמם. הוא כבר ראה הכל. בנוכחותו אנו יכולים לחוש שמקבלים אותנו ובסביבה זו אנו יכולים לספר את מחשבותינו ורגשותינו הכמוסים ביותר. כתוצאה, רעיונות ורגשות מהותיים מבעבעים מהלא-מודע ונרפאים דרך חשיפה, פירוש, והבנה מתוך הקשר.
אנו מבכים מצבים בהם היינו שגרמו לנו לחוש רגשות עוצמתיים, כאלה שאפילו לא זכרנו שקרו, לפני תחילת הטיפול. רוחות העבר שלנו נגלות לאור היום, והשפעתן על חיינו הולכת ופוחתת. - העברה:
העברה היא מונח מקצועי המתאר את הדרך בה, עם התקדמות התהליך, המטופל יתחיל להתייחס אל המטפל בדרכים המהדהדות היבטים הכי משמעותיים והכי טראומתיים שחווה ביחסים בעבר.
לדוגמא, מטופל שכילד חש צורך לשמור ולשמח הורה דיכאוני עשוי לחוש מוכרח להתבדח, לצחוק או להגיב בסרקזם, בכל פעם שנושאים עצובים עולים בטיפול.
המטפל עשוי לשאול בעדינות ולסייע למטופל לראות את השימוש בהומור סרקסטי כמכסה על עצבות ופחד.
כך, המטופל יתחיל לזהות ולסמן תבניות פעולה לא-יעילות, ששורשיהן בעבר, ויפתח, בהדרגה, דרכים מקדמות ויעילות ליצירה וטיפוח קשרים ויחסים עם אנשים בחייו.
העברה מתרחשת בחיי היום יום, כל הזמן. בעוד שבדרך כלל, מחוץ לחדר הטיפול נושאים אלה מקבלים התייחסות מועטה, בחדר הטיפול נעשה בה שימוש משמעותי לטובת הגברת המודעות העצמית של המטופל. המרחב הטיפולי מאפשר לנו להתבונן במעשינו, להבין מנין מגיעים הדחפים שלנו – ואז ללמוד לפעול בדרכים מותאמות יותר. היחסים הטובים הראשונים:
פעמים רבות, כשהיינו צעירים וחסרי הגנה, לא התאפשר לנו לחוות אנשים שניתן לסמוך עליהם, כאלה שהקשיבו לנו, שהציבו לנו מרחב וגבולות מותאמים, כאלה ושעזרו לנו להרגיש לגיטימיים ובעלי ערך.
כאב, צער ופגיעה נותרו מיחסי העבר. השפעתם על חיינו העכשוויים, משמעותית.
בטיפול, כאשר הדברים עובדים כמו שצריך, המטפל נחווה כאדם תומך, אמין וככזה שניתן לסמוך עליו. אולי, הראשון שפגשנו עד כה. המטפל הופך להיות "ההורה הטוב" לו היינו זקוקים, כזה שאולי מעולם לא היה לנו. בחברתו, ובמרחב הטיפולי המוגן, אנו מצליחים לאפשר לעצמנו לסגת לשלבים התפתחותיים שהשתבשו, לתקן אותם לסוף טוב יותר.
נוכל לבטא את הצרכים, לכעוס ולבטא את רגשותינו בעוצמה ובאופן בו אנו זקוקים, והמטפל יקבל את זה. כך, אט אט, להיטיב שנים של צער וכאב.
יחסים טובים ראשונים אלו, יכולים, בנוסף, להוות מודל ליחסים מחוץ לחדר הטיפול. קולו המתון, הבטוח והנבון של המטפל הופך לחלק מהדיבור העצמי שלנו.
בתהליך הזה ההחלמה קורית דרך חשיפה מתמשכת וחוזרת לאדיבות ויציבות.
חשוב לי בשלב זה לציין. פסיכותרפיה לא עובדת עבור כולם; האדם צריך להיות בשל לתהליך, לפגוש מטפל טוב, ולהיות מוכן למסע שדורש זמן, מעורבות רגשית ואחריות.
ולסיום, לאחר שאמרנו כל הדברים הללו, ומתוך אמונה וניסיון,
פסיכותרפיה בכוחה להיות הדבר הטוב והחשוב ביותר שעשינו עבור עצמנו.