2 דקות קריאה
"אין לי אהבה קטנה לתת לך"

טיפול זוגי - למי? מתי? 

"למי יש?"
שאלה זו עולה במחשבתי בכל פעם שאני שומע את קולה של הזמרת שירי מימון זועק מילים אלו בשירה 'אהבה קטנה'.
האם יש מישהו האומר לעצמו: "...

לי? לי יש אהבה קטנה. זה מה שטוב לי. ככה אני לא מסתבך, לא רגשות, לא עניינים".


מה הסיפור שלנו עם אהבה, ועם אהבה גדולה בפרט; אותה כמיהה לקשר מתמסר, מתמזג, מתערבב ובה בעת מדויק.


האם אתם זוכרים את רגשותיכם בתקופה שקדמה למפגש עם האדם עמו בחרתם להיות בקשר משמעותי וקרוב, קשר אינטימי? האם אתם זוכרים את עצמכם מאוהבים?

הסתובבתם בחיוך 'מאוזן לאוזן'. זה נראה נכון, נראה היה שככה הייתם רוצים לחיות לנצח, שאתם היחידים ביקום החווים התעלות רגשית מרקיעת שחקים שכזו. עוד שבוע עבר.... וזה נראה מצווויייין......., עוד חודש, אתם עדיין סופרים את הימים.

מריבה ראשונה ופיוס ראשון... עוד מריבה ועוד פיוס......., מתחילים לספור בחודשים..., לפעמים אפילו מתווכחים על זה:
 "...לא, מה פתאום, אנחנו כבר 8 חודשים יחד, אויש טיפשון, הוא אף פעם לא זוכר".

מגיע רגע בו אתם מתחילים לדבר על שמות הילדים שיהיו לכם. זמן עובר ואתם מחליטים למסד את הקשר. עמוק בפנים מרגישים שלכם יש רק אהבה גדולה. לתת, ולקבל.

ילד ראשון, שני, אולי אפילו שלישי..... עבודה, בית. ילד חולה, לשני יש מסיבה בגן, ולקטנה כואבת הבטן. אתם מתפקדים, פועלים לרווחת המשפחה.

בערב שבת ארוחת ערב אצל ההורים, שבוע אצל אלו, ושבוע אצל אלו. מדי פעם הולכים לראות סרט בקולנוע, 'יוצאים' למסעדה: "...אמא שלי תשמור על הילדים..."

לפעמים זה מצליח ונוסעים לחופשה קצרה. בדרך נזכרים איך פעם, לפני הכל, אהבתם לנסוע ביחד לשום מקום, פשוט נהניתם מחברתכם. ועדיין נחמד ביחד, לא? 

לחבר קרוב אתם אומרים: "...היתה חופשה קצרה מדי...וגם שם הצלחנו לריב...."

אתם מוצאים עצמכם חושבים, בינכם לבין עצמכם, שגם הסקס נעשה צפוי; להתקלח לפני, "לא... אל תיגע שם, מרחתי קרם..."

עוד שנה עוברת... ועוד אחת ומגלים שזה קורה פעם בחודש... בחודשיים... פעם אחת ברבעון.

די. אתם עייפים, חוזרים מהעבודה הביתה, גם שם מחכות לכם משימות. לילה, נופלים למיטה.... נרדמים מיד או שהשינה באה בקושי.
בבוקר נזכרים שפעם הייתם ישנים 'כפיות'. פעם אהבת שהוא שר לך, פעם אהבת שהיא מתקנת את מילות השירים שאתה משבש.היום בבוקר היא אמרה שלא ישנה כל הלילה בגלל הנחירות שלך. 

לפעמים קשה לחשוב מרוב רעש בראש


"...אולי כדאי ללכת לטיפול זוגי?": 
המחשבה חולפת בראשכם. 

"...לא, לא. מה אנחנו כמו כל הזוגות האלה...? 
מה פתאום": הצלחתם לגרש את המחשבה

"...אם זה היה חשוב אז הוא/היא היה מציע את זה בעצמו...": תוך ניסיון לגרום לכך שהמחשבה לא תחזור, אתם מגלגלים מכם את האחריות הלאה.

ואז באות מחשבות נוספות; 

"...זה עולה הרבה כסף.....", "...מה הוא יודע המטפל הזה שיגיד לי מה לעשות?"....
זמן נוסף עובר, ויש רגעים בהם זה נעשה קשה ממש לגרש את המחשבה המציקה.
 

בהפתעה כמעט גמורה המהולה בהקלה חרישית, נשמע קול אחד מכם שאומר (לפעמים צועק) את המילה גירושים.
מופתעים מכך שלא שיערתם שגם השני חושב על זה, אך  גם תחושת הקלה מתגנבת מההבנה שלא אתם היחידים שחשים כך.
 

בדרך לעבודה אתה חושב לעצמך:  
"...איך זה יכול להיות..... מה קרה לאהבה הגדולה...? מה נותר ממנה?" 


לנקודה זו מגיעים זוגות רבים כאשר מחליטים הם ליצור קשר. הפנייה הטלפונית מציינת, בדרך כלל, תחילתו של הטיפול הזוגי.
 



זוגות רבים מגיעים לטיפול בתקופה בה הם והיחסים שלהם שחוקים וחבוטים. לעתים קרובות הם כעוסים, חשים לא מובנים, ועשויים להיות בטוחים בכל ליבם, שאם רק בן/בת הזוג ישנו את דרכם, הכל יהיה בסדר ביניהם. 

 "...הוא לא מקשיב לי": היא אומרת <טון דיבורה כועס ומתוח> ולאחר מכן מתכנסת ושותקת.
בתגובה לדבריה הוא אומר:"....פעם, פעם.... אפילו כשהיא היתה כועסת.... הרגשתי שהיא היתה הרבה יותר בעדי, בעדנו...", 
נאנח, וממשיך: "... לא משנה מה שאני מנסה לעשות, או להגיד, אני לא מצליח לרצות אותה".

 הם שכחו (לפעמים מעולם לא ידעו) כיצד לנהל קונפליקט; מבלבלים בין אסרטיביות (שיכולה להיות תקיפה) ובין תוקפנות (שלרוב היא אלימה).

הם מביעים הרבה כאב, צער ותחושת אבדן תקווה. המילים הנאמרות מוטחות באדם שמנגד, העיניים רושפות, הלב נחמץ. 

ברגעים שכאלה, המריבה מנהלת אותם; הם חוזרים על טיעונים שנאמרו, בבחינת 'עוד מאותו הדבר', בהנחה שאולי הפעם המסר יעבור; תוך כדי דבור, נזכרים ומעלים נושאים לא-פתורים מהעבר; פעמים רבות, בעוד השני מעלה את טיעוניו, הם עוסקים באיתור שגיאות בדברים הנאמרים ובהכנת טיעונים שכנגד.
בסוף מוצאים עצמם בדיוק בנקודה שבה התחילו. דבר לא נפתר. 

תחושת חוסר מוצא הולכת וגדלה.

 

 

טיפול זוגי עובד כאשר הזוג, בסיוע המטפל, בוחרים את מטרותיהם ואת האמצעים שיסייעו להם להגיע למטרות שקבעו.
החל מראשיתו מספק הטיפול מרחב וזמן קבועים, מופרדים מחיי היום יום, המאפשרים, בהדרגה, תחושות בטחון, יציבות ואמון שיהוו קרקע לדיאלוג בין בני הזוג.
בסיס לחוויה והיכרות מחדש תוך התייחסות לנסיבות החיים שהשתנו. הכרה בדומה ובשונה ביניהם ובהוויתם.
 

למטפל תפקיד משמעותי בסיוע קידום הדיאלוג הזוגי. ידע וניסיון מקצועי שנצברו במהלך לימודיו ועבודתו מאפשרים לו להיות קשוב לתוכן ולחוויה הרגשית המלווה את דבריהם. מתוך כך לאפשר להם להתבונן בעצמם ובבן הזוג באופנים שלא התאפשרו עד כה.
 

המטפל בונה יחד עם בני הזוג תוכנית טיפול שתגדיר את הדרך בה הם יפעלו, ותאפשר אמצעי מדידה בעזרתו ניתן יהיה לבחון את הישגי הטיפול.
תוכנית הטיפול תהיה גלויה ופתוחה לשינויים והתאמות על פי צרכי בני הזוג ורצונותיהם.
 

נוסף לאלו, תפקידו של המטפל לסייע לבני הזוג להעלות לשיח הזוגי נושאים כאלה שבני הזוג התקשו או נמנעו מלהביא לדיון ללא נוכחותו.
קורה, לא אחת, ובמהלך המסע הטיפולי הזוג מבקש להציב מטרות שונות מאלו שהוגדרו בתחילה; מטרות מותאמות למקום אליו הגיעו. דבר זה נכון גם לגבי רצון, אחד מהם או שניהם, לא להמשיך לחיות יחד.

 

המטפל יאפשר ויסייע לזוג להידבר ולהרחיב תובנה בנושא ולתמוך בקבלת החלטה הנכונה להם.
חשוב לציין בהקשר זה שזוגות רבים הפונים לטיפול מבקשים שינוי באיכות הקשר הזוגי וברווחתם הנפשית כשלרב האפשרות לא להיות יחד הינה תולדה של תחושות מתמשכות של תסכול וחוסר מוצא. במקרים רבים כשהשינוי המתרחש חיובי, אפשרות הזו מקבלת חשיבות הולכת ופוחתת. 

 

 

אורך הטיפול מושפע מהמטרות אותן מציבים בני הזוג בתחילתו; לקשיים עמם מתמודדים; עד כמה אלו מפריעים בחיי המשפחה והזוג; והמידה בה הזוג ממשיך לנסות לפתור את הבעיות העולות באותן דרכים לא-יעילות שניסו כבר.

אפשר שהדבר החשוב מכל המשפיע על אורך הטיפול וגם על הצלחתו, הינו מידת החוסן נפשי של כל אחד מבני הזוג וממידת חוסנו של הקשר.
(חוסן נפשי הינו מונח המתאר יכולת פסיכולוגית חיובית להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, ולהסתגל לנסיבות החיים שנגרמו בעקבות מצבים אלו).

מחיר הטיפול נקבע 
ונובע מידיעותיו, מניסיונו, מהצלחותיו ומפרמטרים מסחריים נוספים, כגון; התמורה אותה מבקשים עמיתים בעבור אותו השירות, היכולת הכלכלית של האנשים הפונים לטיפול באזור בו הוא עובד ועוד.

אנשים המגיעים לטיפול זוגי מבקשים לשפר ולהיטיב את איכות חייהם ואת תחושת הרווחה הנפשית שהם חשים. אלה בעלי השפעה מכרעת על תפקודם ומידת שביעות הרצון שהם חשים. 
התהליך הטיפולי ועבודת המטפל מאפשרות להם להשיג תחושות אלה, אותן התקשו להשיג בעצמם.

יעדי הטיפול הזוגי מושגים במהלך הדרך בה בחרו בני הזוג. זמן-מרחב הטיפול מהווה נקודת התכנסות קשורה, מחד, ומקבלת את כוחה מחיי היום-יום, מהמסע 'האמיתי' בו הם נמצאים, ומנותקת ממנו, מאידך. פסק זמן נבחר ומתוזמן בו ניתן להתבונן על כברת הדרך שנעשתה, לבחון אותה ולצאת ממנה להמשך.
'אין לי אהבה קטנה לתת לך' אומר השיר. יש לי אהבה מגוונת, מתבוננת, הנעשית מתוך תשומת לב, אחריות ותקווה. 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.