'השביל הזה מתחיל כאן' – על היציאה ממעגל העבודה

הטלפון צלצל, מעברו השני קול גברי: "שלום, שמי שמעון". ביקש לקבוע פגישה. אמר שזקוק לעזרה: "אני מרגיש שאיני מצליח ליהנות משום דבר. יושב כל היום בבית, בעיקר מול הטלוויזיה, לא חושב על כלום". מתאר שאין לו רצון לצאת, וגם כשיוצא מרגיש שלא נהנה. הוא מוסיף ואומר: "אשתי הציבה אולטימטום; אמרה שאם לא אלך לטיפול, תיפרד ממני."

לפגישה הגיע גבר נאה, שערו כסוף מסורק בקפידה, לבוש בחולצה לבנה ובמכנסי בד מגוהצים ומעומלנים, נעליו מצוחצחות. קמטי שנים על מצחו וצידי עיניו, כתמי פיגמנטציה על כפות ידיו. שפת גופו שפופה.
מתחיל לדבר לאט, וסיפר כי לפני כשנתיים הגיע לגיל 67 ופרש מעבודתו. "כל חיי חיכיתי לרגע הזה"
: הוא אומר. "עבדתי קשה ומאוד אהבתי את עבודתי, אבל כבר רציתי לצאת לפנסיה. בשבועות הראשונים היה כיף. אחר כך, לא יודע... הזמן עובר ואני לא נהנה מכלום. אני לא מצליח להבין, מה קרה?"

הסתגלות למצבי שינוי

מעברים ושינויים הינם חלק בלתי נפרד ואפשר שאף הכרחי בחיים. ההתפתחות והגדילה הגופנית והנפשית משולבות באירועים ומצבים המאתגרים להתמודד עם רגשות ומחשבות מגוונים ולעתים סותרים.
בדרך כלל, אנו ממשיכים לפעול ולתפקד באמצעות 'טייס אוטומטי'; הכוונה לכך שניסיון העבר, המסקנות שהוסקו לגבי דרך פרשנות, הבנה ותפקוד בחיים, במקביל לציפייה ולתוכנית שיצרנו לנו בקשר לעתידנו, כל אלו מובילים באופן שכמעט אינו ומצריך לבחון או לחשוב על כך. אנו פשוט פועלים.
במהלך החיים אנו נתקלים באבני דרך המציינות פתח לשלב חדש בחיים. בנקודות אלו
ה'טייס האוטומטי' עובר למצב תפקוד 'ידני', דבר המציב את הצורך להתמודד עם שאלות, רגשות, מחשבות שעלו במהלך החיים. אז אנו מוצאים את עצמנו בודקים את עברנו, ההווה והעתיד.

באופן טבעי, ההבנה וההסתגלות למצב החדש מתרחשים בתהליך מתמשך ולא בין לילה. יחד עם זאת, ההתייצבות נוכח השינוי ותחושת ערעור תשובות וערכים שנדמה שכבר היו ברורים מאליהם יכולות לעורר מתח, עצבות, אבדן הדרך והמשמעות. רגשות אלו לעתים מקשים להתמודד למול האתגר הניצב לפנינו. אנו עשויים לחוש כי גם האנשים הקרובים לנו לא יכולים להבין ולהתמודד עם המקום בו אנו נמצאים ותחושת הבדידות תתעצם.

השלב האחרון בהתפתחות- מראה לראייה שלנו את חיינו

'תיאורית השלבים' של אריק אריקסון מתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה כסדרה בת שמונה שלבים, שבכל אחד מהם ניצב האדם בפני קונפליקט בין צרכיו האישיים לבין דרישות החברה, כל שלב והקונפליקט המיוחד לו.
על פי אריקסון, מביא הקונפליקט בכל שלב למשבר אותו ניתן לפתור באופן מוצלח או כושל: התמודדות מוצלחת עם קונפליקט תבוא לידי ביטוי במציאת "שביל הזהב" בין הדרישות הסותרות ותצייד את האדם בכלים להתמודדות טובה יותר עם קונפליקט השלב הבא.
התמודדות בלתי מוצלחת תהיה כניעה ללחצי החברה או לדחפים האישיים וזו תקשה על הסתגלות חברתית ועל ההתמודדות עם השלב הבא.

השלב האחרון מתואר כקונפליקט המתרחש בחלק האחרון בחיים וכותרתו אחדות האני -- שלמות לעומת ייאוש. במהלכו של שלב זה נערך סיכום של הישגים וכישלונות בחיים ויוכל לחוש סיפוק והשלמה עם הטוב והרע בחייו, שהיו בעלי משמעות וחשיבות. לעומת זאת, ייאוש ופחד, מתרחשים כאשר אין השלמה וקבלה של החיים בעבר ובהווה, אלא האדם חש החמצה, מרירות, חרטה ואי שביעות רצון.

יציאה ממעגל העבודה ושינוי בהגדרת הזהות

פרויד, ציין שני עמודי תווך השזורים כחוט השני בחיינו כאנשים בוגרים; הראשון, אהבה, והשני, קריירה. היציאה מעולם העבודה לפנסיה מותירה חלל בו היינו מושקעים בכל מעגלי החיים; פיזית, רגשית, חברתית, אינטלקטואלית ועוד. ראיה לחשיבות הנושא התעסוקתי בחיינו ניתן לפגוש בדוגמה שגרתית ויום יומית. כאשר פוגשים אדם, יציג בדרך כלל את שמו ואת עיסוקו/מקצועו. 

חלק נכבד מהאופן בו אנו מגדירים את עצמנו ומרכיב משמעותי בזהות האישית נקבעים על בסיס מיקומינו על שני צירים אלו.

יציאה ממעגל העבודה גורמת להפרת איזון שהושג במשך שנים רבות ועולה צורך להתמודד ולאזן שוב את חיינו, ולמעשה להגדיר את זהותנו מחדש.

בדומה למצבי משבר קודמים במהלך החיים גם הגדרת זהות זו לרב מתרחשת בשלבים ובחלקה יכולה לדמות לאופן בו התמודד האדם עם מצבים דומים בעבר.
עם היציאה משוק העבודה יאמר שהוא "פנסיונר". אולם מהו "עיסוקו" של פנסיונר? לכך אין הגדרה ברורה ואופיינית.
הזהות העצמית אינה בנויה רק מ"אני עושה משמע אני קיים". פעמים רבות עולה צורך להתמודד גם עם תהליכים רגשיים הנובעים מהשינוי. התמודדות המתרחשת במספר מישורים; בהגדרה ובתפיסה כלפי עצמי והעולם, ביחסים עם קבוצת השווים, בזוגיות ובתוך המשפחה.
ההתייחסות לשאלת היותנו בני חלוף, מאפשרת לנו לעסוק גם בשאלת המורשת שאנו משאירים למשפחה, לקרובים, לעולם.

הזקן בהיסטוריה לעומת היום

במבט אנתרופולוגי היסטורי, הזקן, נתפס על ידי הסביבה והתרבות כבעל חכמה וידע רב, אשר חיזקו והובילה את השבט. הוא זכה לכבוד מיוחד שנשען על כך שניתן וכדאי ללמוד מבינתו. הזקנים היו מנהיגי השבט, וככאלו, הם היו מקבלי ההחלטות.

בחברה הישראלית, בדומה לחברות מערביות נוספות, השתנה מעמדו של הזקן באופן משמעותי.
ההגירה לאורך שנות קיומה של המדינה, הקטינה את חשיבות ניסיון העבר. לצד זה טופחה דמות 'הצבר', הלוחם בעל הבלורית המתנוססת שהיה בעל ידע בשפה העברית וקיבל החלטות הרות גורל לגבי החיים בארץ. הפרישה לגמלאות הייתה קשורה לפרישה מעיסוקים אחרים ומהחיים החברתיים.
שמעון, שמעיד על עצמו ש"הייתי נשוי לעבודה", נאלץ להתמודד עם תחושה שהידע שצבר בשנות העבודה שלו, התאים בעיקר למסגרת התעסוקתית ואין לו תרומה מחוץ לה.

גיל שלישי חדש

העלייה בתוחלת החיים שינתה את ההתייחסות לסוגיית הגיל השלישי בהיבטים שונים; פנאי – לאחר שנים רבות של עבודה לפתע התפנה זמן רב שנגרש וניתן לצקת לתוכו תוכן. בריאות – התפקודים הפיזיולוגיים והמנטליים שמורים היום הרבה יותר. כתוצאה מכך,  הסטיגמה של "זקן חולה" נעלמה, וזה מאפשר להיות פעיל ולחפש משמעות, כפי שלא היה ניתן בעבר.

השינוי עקב היציאה ממעגל העבודה עשוי להיתפס כמשבר אך לעיתים רבות מתגלה כהזדמנות. במהלך ההתמודדות עולות שאלות שלעיתים דורשות הסתגלות הדרגתית ומוכנות לנוע עם קצב השינוי, מהיר או איטי.
ההסתגלות עצמה אורכת זמן ודורשת מרחב שיאפשר לתהייה 'מאין באתי ולאן אני הולך' לעלות בקצב שלה בדומה לתשובות שמתקבלות.

לאחר תקופה קצרה, שמעון החל לצאת מהבית והתחיל בתהליך מציאת משמעות חדשה לחייו. דבר זה אפשר כוחות רבים יותר להתמודדות עם נושאים שבעבר נמנע מלטפל בהם. יחסיו עם אשתו ומשפחתו השתפרו. בהמשך הוא השתתף בקבוצה ממנה למד כי אנשים נוספים מתמודדים עם תכנים דומים לשלו.

השביל הזה מתחיל כאן

השורה הראשונה בשירו של אהוד בנאי 'יוצא לאור' - 'השביל הזה מתחיל כאן'- שימשה כבסיס וככותרת למאמר זה. לכל מעבר ושינוי בחיים אנו אורזים צידה; חלקה מוחשית, חלקה רגשית; אנו מטפחים מערכת תמיכה שתסייע בידנו ותהיה נוכחת בעת הצורך, ומקום מיוחד אנו מייחדים לאמונה הפנימית שיש לנו יכולת להתמודד עם הדרך ומה שתביא עמה.

ואז, כשאנו מוכנים, אנו יוצאים.

בהצלחה במסע!